הריון
בשלות נפשית:
האם ההחלטה להביא את הילד לעולם הייתה מלווה בבשלות נפשית? האם ההורים בשלים להביא ילדים, להיות אחראים לו עד יום מותם לדאוג לכל מחסור רגשי ופיסי?
האם ההחלטה מתחשבת בגיל האם והאב? האם עצמם עדיין ילדים? האם חוות את החיים
האם מוכנות נפשית של אם כרוכה רק בגיל הכרונולוגי?
ההחלטה
להביא ילד נעשתה מתוך בחירה חד צדדית? או החלטה משותפת? האם נבחנו תנאים מאד ברורים לאופן גידולו: תנאים כלכליים סבירים, תנאים בריאותיים סבירים של ההורים.
שכן בהעדר אלו הנטל בגידולו של ילד כרוך בהקרבה מאד גדולה עד כדי בלתי אפשרית לגדל לבד. האם נבחנה אפשרות למקרה של קשיים בתפקוד ההורים לסביבה תומכת של בני משפחה כמו הורים אחים אחיות גיסים גיסות, מי שיתמוך וייתן יד להתפתחות בריאה הן בהיבט הנפשי והן בהיבט הפיזי.
התנהלות הריונית
יחס האם להיריון מאד משפיע על העובר. אם ההחלטה נעשתה מתוך בחירה הרי שקל נעים ושמח לדאוג ולאהוב את העובר הגדל בתוכה. קליטה שהייתה בניגוד לרצונה ואין היא מעוניינת בעובר שבתוכה, האם תחוש מנוכרת, כועסת, ממורמרת ומאוכזבת מההיריון לא תאהב את עצמה, את השינויים שיחולו בה ואת העובר שנמצא בתוכה.
שיתוף זוגי
אם אמנם נושאת את העובר ברחמה זוהי זכות גדולה ומרגשת אך עלינו לזכור שהעובר משותף לבן הזוג ויש לשתף אותו לתת לו לחוש את החווייה המרגשת בצמיחתו של ילד. לשתף אותו בתחושות שלך, לבקש שיתלווה אלייך (במידת היכולת) לביקורות וטיפולים (במידת הצורך), לחוש את תנועות העובר, לדבר אליו, להשמיע לו את קולו, ליצור מגע רך, ללטף אותו וליצור הרמוניה משותפת.
זכרו:
משפחה מטפחת - מנצחת!!
הריון משותף חוויתי ומרגש!!!